I had a disturbing discussion with some Chareidi relatives the other day.
I innocently (sure) asked what they thought of the results of the vote for Chief Rabbi and of Rav Stav.
As I expected, as Chareidim, they were very happy with the results, and I wasn't taken aback by their vitriol of disgust towards Rabbi Stav, I expected that too. But what did surprise me was the example they used to vilify him.
The example they used to prove that Rav Stav was unqualified to be Chief Rabbi, is that he had at some point answered a question from a young man, a yeshiva student, who wanted to know what to do at the movies when they showed a bad scene.
The specific answer he gave is unimportant, nor did they bother to mention it.
The problem in their eyes, is that he answered a question like that at all.
You see, their argument was that the young man was obviously not a yeshiva student, or even religious, because religious people don't go to movies.
And someone who isn't religious (because he goes to movies), obviously doesn't care about Halacha (you're following the logic I presume), and therefore, any Rabbi who answers a question like that, can't represent Judaism or Rabbis - but, not because the only answer is, "Don't go to movies".
Here's the kicker.
They said that since Rav Stav was providing answers to religious questions to "non-religious" people, he clearly wasn't qualified to be chief rabbi, as the chief rabbi is only supposed to deal with religious issues for religious people, and non-religious people don't have religious issues, as they don't care about Halacha!
I asked them where they heard this insane argument they were making, that they apparently completely believed.
They all said they heard it on Radio Kol Chai (a Shas-controlled radio station), which is apparently the only radio station a "religous" person is allowed to listen to.
To make a long story short, the argument they've been told to believe, by Shas controlled radio, is that only religious people have real religious questions, and rabbis should only provide answers to real religious questions to real religous people, and any rabbi that bothers to provide an answer to a religious question to a non-religious person is clearly not qualified to be a chief rabbi in Israel.
Is that messed up, or what?
I didn't bother to ask them the next question, because I already know the answer. But if you were to ask them if they'll eat food certified as kosher by our two new, chareidi chief rabbis, whom they're so happy with, the answer will be "no", because their certification isn't kosher (enough?).
It makes you wonder who exactly do they think a chief rabbi is supposed to be the chief rabbi of.
Follow the Muqata on Twitter.
Wherever I am, my blog turns towards Eretz Yisrael טובה הארץ מאד מאד
The reason all Charedim were against Stav wasn't this. It was his affinity for the reform including reform conversions. He is a kal shebekalim.
ReplyDeleteBut didn't Rabbi Lau just get into the news for talking about some Hareidim who sneak into stores to watch basketball? Even haredi rabbis feel the need to talk about it!
ReplyDeleteפסקים חריגים של הרב דוד סתיו ששנויים במחלוקת
ReplyDeleteבקובץ זה מצורפים מספר פסקים חריגים שנכתבו ונאמרו על ידי הרב סתיו. מתוך עיון בפסקים אלו ניתן לראות
בבירור כיצד פסיקתו של הרב סתיו אינה נטועה בדרכי הפסיקה המקובלות במסורת ישראל לדורות.
בראש יופיעו עיקרי הפסקים ותמצית נימוקיהם ובהמשך יופיעו הציטוטים המלאים מתוך דברי הרב סתיו.
עיקרי הפסקים ונימוקיהם:
א. היתר לימוד ספרי ע"ז כפירה וחכמה יוונית
תמצית הנימוקים:
1. שהאדם לא יחוש שמסתירים ממנו משהו.
2. שהתורה לא מתיישבת עם השכל האנושי.
ב. היתר קריאת ספרים לא צנועים
תמצית הנימוקים:
1. פסק השו"ע בקורא ספרי חשק הוא רק המלצה ולא חיוב.
2. אדם שיודע בעצמו שלא יהרהר.
3. קטעים שעניינם לעורר סלידה כהיתר ראיית סוטה בפריעתה.
4. אפשר לעבור עליהם בזריזות.
ג. היתר קריאת ספרים לא צנועים לנשים
תמצית הנימוקים:
כיוון שלא נאסרו אלא בהרהור קיום עבירה.
ד. היתר קריאת לשון הרע בתקשורת
תמצית הנימוקים:
מדין לא תעמוד על דם רעך, קריאה זו מאפשרת העברת ביקורת חברתית על מנהיגי ציבור.
ה. היתר ראיית סרטים לא צנועים
תמצית הנימוקים:
1. בעצימת עיניים בקטעים הלא צנועים.
2. סצנה שמעוררת רגשות אחרים כמו אמפתיה או שמחה )כגון אישה המחבקת את בעלה השב
מהשבי וכדומה( מותרת בצפייה.ב"ה
ו. היתר העלאת הצגות נשים בפני גברים
תמצית הנימוקים:
איסור הסתכלות הוא רק במתכון להנות, וכאשר ההצגה עוסקת בהעברת תכנים ולא עוסקת
בהבלטת הגוף מותר.
ז. איסור הצלת נוכרי בשבת אינו רלונטי
תמצית הנימוקים:
כל מה שנאסר להציל גוי בשבת הוא דוקא בגוי שאינו מוסרי, מה שהיום אינו מצוי.
ח. היתר גיור ללא קבלת מצוות
תמצית הנימוקים:
כיוון שדי בהצטרפות לעם ישראל וכיום הצטרפות זו מוגדרת ע"י רצונו של האדם להיות שותף
למדינת ישראל.
יחס למצוות ודברי נבואה:
מתוך הערת הרב בוארון לספר בין הזמנים:
בענין התיאטרון שרוצה להשוות כמה מדברי הנבואות שהמחשתם היא על דרך מושג התיאטרון וכן
בכמה מן המצוות כגון ההנהגות בסדר פסח ונפילת אפים על פי דברי הזוה"ק, אף על פי שכוונתו רק
להסביר, מכל מקום לעניות דעתי אסור להשתמש בהסבר כזה כי חלק מההמון יקלטו רק את המשל
החיצוני ויבואו לעוות ההבנה בהנהגות של קדושת המצוות ומראות האלקים שבנבואה, להשוותן
לענייני המחשה שבשפת הגוף של קרוצי חומר חלילה, וצריך זהירות יתירה בזה ובכגון זה" )עמ' -11
".)11
ציטוטים מלאים:
ReplyDeleteמתוך הספר "בין הזמנים" של הרב דוד סתיו
א. היתר לימוד ספרי ע"ז כפירה וחכמה יוונית:
1. "מקור נוסף שממנו נראה שחכמינו יישמו את הנחיית המשנה הוא התיאור של בית רבן
גמליאל אשר הותר לבניו ללמוד חוכמה יוונית".
הערת המחבר בתחתית הדף – "סוטה מט, ע"ב. ועיינו בתוספות )מנחות ס"ד, ע"ב, ד"ה:
ארור( שלמד משם היתר ללמוד חוכמה יוונית משום צורך הציבור(, הגמרא מנמקת היתר
זה בהיות בית הנשיא קרוב למלכות. ייתכן שהחיים בחברה המודרנית והמפגש היום-יומי
עם אנשים שאינם דתיים יכולים גם הם להיחשב שעין קרבה למלכות" )עמ' 143-144(.
2. "בדברים אלו נפתח פתח רחב הרבה יותר לעיסוק בחוכמות החיצוניות ובספרות. בכל מקום
שבו עשויה הספרות לתרום לעבודת ה' של האדם ולעולמו הדתי והרוחני אפשר להשתמש
בו" )עמ' 144(.
3. "על כן, אל לנו לפסול את עולם הספרות על הכוחות המיוחדים שבו, אלא עלינו לנסות למצוא
את הטוב שבו ולנסות לקרב אותו אל העולם הרוחני אשרי היינו רוצים שמחשבותינו יהיו בו"
)עמ' 141(.
4. הכותרת בספר – "ספרי עבודה זרה וכפירה ..." ציטוט מתוך הפיסקה – "אך ייתכן שבמקום
שבו איסור הקריאה גורם לאדם תחושה שהיהדות "מסתירה ממנו משהו" ומערער את
אמונתו אפשר להתיר את בקריאה משום סברה זו" )עמ' 141(.
5. "יש שהתירו דווקא עיסוק בספרי פילוסופיה יוונית, אשר הקורא יודע להיזהר מהם ואסרו
קריאת פילוסופיה שמקורה בכופרים יהודים. כמו כן, יש שאסרו את הוראת הפילוסופיה
לילדים, אך התירו את העיסוק בה למי שכבר למד את לימודי הבסיס התורניים. למעשה
במקומות רבים נהגו ישראל לעסוק תדיר בלימוד פילוסופיה, למרות הדעות האוסרות זאתכמו כן, בעולן התרבותי הפתוח קשה לאסור עיסוק זה משום שהדבר רק יגרום למשיכה
ולחושה שהיהדות איננה מתיישבת עם השכל האנושי. על כן ראוי להתיר את לימוד
הפילוסופיה מתוך הכוונה והדרכה ראויה כיצד יש לגשת לתחום זה" )עמ' 151-151(.
ב. היתר קריאת ספרים לא צנועים:
ReplyDelete1. "השולחן ערוך פסק שהקורא ספרי חשק עובר "משום מגרה יצר הרע", ונראה שכוונתו היא
שיש בכך משום איסור הרהור עבירה, אך ייתכן שמדובר רק בהמלצה ולא באיסור גמור"
הערת המחבר בתחתית הדף – "עיינו בדברי האגרות משה )אבן העזר, חלק א', סימן קב(
שכתב ביחס לקריאת ספרי הדרכה מינית לפני החתונה: "אינו כדאי, שיש לחוש שיבוא מזה
ח"ו לידי הרהור ולהוצאת זרע לבטלה", ולא נקט לשון איסור ממש". )עמ' 153(.
2. "רבים מהספרים כיום הם בעלי מגמה חיובית, אולם משורבבים לתוכם קטעים שאינם
צנועים, ניתן לאפשר קריאה בספרים אלו תוך שמירה על כמה כללים:
א. "אדם שיודע בעצמו שלא ייגרם לו הרהור בעקבות הקריאה יכול לקרוא ספרים אלו )כגון
אנשים נשואים(".
הערת המחבר בתחתית הדף – "ריטב"א, קידושין פ"א, ע"א; מאיר שם; פתחי תשובה,
אבן העזר, סימן כ"א, סעיף קטן ג. הריטב"א סייג את דבריו רק למי שהוא חסיד גדול,
ובספר החינוך )מצווה קפח( הסתייג משימוש בהיתר זה משום שהוא נאמר רק
בתקופות הקדומות שבהן היו החכמים בדבקות נפלאה לה' ומצוותיו. אמנם יש לציין
שהלכה כעין זה הובאה למעשה בדברי הרמ"א, אבן העזר, כא, ה.(. אמנם הנחיה זו
צריכה זהירות רבה, שהרי קשה להגדיר מיהו האדם שיכול לומר זאת על עצמו".ב. "קטעים שעניינם לעורר סלידה וכדומה ואינם כתובים בצורה העשויה לגירוי מותרים
בקריאה".
הערת המחבר בתחתית הדף – "כך עולה מביאור המאירי לעמדת חכמים בגמרא )סוטה
ז, ע"א( בעניין ההיתר לראות את תהליך השקיית הסוטה ופריעת ראשה. היתר דומה
ניתן למצוא בדברי בעל העזר מקדש )על אבן העזר, סימן כ"ג, סעיף ג( שכתב שאין
למנוע בחורים צעירים מללמוד סוגיות שיש בן חשש להרהור עבירה משום ש"כל שהוא
בסגנון שכתוב בספרים הקדושים אין בזה שום פתחון פה חשש דררא דניבול פה או גרם
הרהורים"".
ג. "מותר לקרוא ספרים שמופיעים בהם קטעים לא צנועים שאינם עיקר הסיפור ואפשר
לעבור עליהם בזריזות או לדלג עליהם" )עמ' 154(.
ג. היתר קריאת ספרים לא צנועים לנשים:
"על כל פנים, האיסור על נשים הוא דווקא הרהור בקיום עבירה ולא הרהור כללי בענייני
עריות, וממילא מותר להן לקרוא ספרים שיש בהם קטעים לא צנועים".
הערת המחבר בתחתית הדף – "אגרות משה אבן העזר, חלק א, סימן מט" )עמ' 155(.
ד. היתר קריאת לשון הרע בתקשורת:
ReplyDelete1. "במדינה כזו יש בקיומה של התקשורת משום קיום מצוות תוכחה ודין "לא תעמוד על דם
רעך", וממילא יש חשיבות גם לצריכת התקשורת כדי להחליט לאיזו מפלגה להצביע, על
אילו נושאים לצאת להפגנות וכדומה" )עמ' 151(.
2. "מותר ואף רצוי לקרוא כל מידע שעשוי לסייע לאדם בהבנת המצב הפוליטי, הביטחוני
והכלכלי, הגם שהוא כרוך בלשון הרע על מנהיגים או דמויות אחרות".
הערת המחבר בתחתי הדף – "לפעמים יש בזה משום המצווה לפרסם את החנפים )יומא
פו, ע"א, ועיינו בפלא יועץ, ערך "לשון הרע"( ולפעמים ההיתר הוא משום האיסור "לא
תעמוד על דם רעך" המטיל עלינו החובה להזהיר מפי אנשים שליליים )עיינו באור החיים על
ויקרא יט, טז ובספר החינוך, מצווה רלו(. ועיינו בשו"ת יחווה דעת )חלק ד, זימן ס( ובמה
שכתב בציץ אליעזר )חלק טו, סימן יג( על חובת הדיווח של רופא על חולה שאינו מסוגל
לנהוג, שם הוא מצטט את דברי הפתחי תשובה על חומרת החיוב לספר על דברים שאינם
ידועים כאשר זה לתועלת: "וראיתי להזכיר על דבר אשר כל ספרי המוסר הרעישו את
העולם על עוון לשון הרע, ואנכי מרעיש את העולם להיפך – עוון גדול מזה וגם הוא מצוי
יותר והא מניעת עצמו מלדבר במקום הנצרך להציל עשוק מיד עושקו"." )עמ' 151(.
ה. היתר ראיית סרטים לא צנועים:
ו. היתר העלאת הצגות נשים בפני גברים:
1. "סרטים בעלי תוכן חיובי מותרים בצפייה גם אם נעשה בהם שימוש מועט בלשון שאינה
נקיה, משום שלצערנו זו דרך הדיבור המקובלת בעולם ואי-אפשר לאסור כליל את החשיפה
אליה" )עמ' 212(.
2. "קשה להגדיר בצורה מדויקת מהו סרט כשר ונקי, והדבר תלוי בכמה משתנים... כמו כן,
כאשר מדובר בסרט בעל ערך חיובי רב, שיש בו סצנות מעטות עם בעיות צניעות קלות –
אפשר להתיר את הצפייה בסרט ולהסתפק בעצימת עיניים בסצנות הבעייתיות )ועדיף
לראותו יחד עם אנשים אחרים(. כאשר בעיות הצניעות בסרט רבות או חמורות, קשה
להתיר את הצפייה בו על סמך עצימת עיניים" )עמ' 211(.
3. "הסתכלות באישה – חכמינו אמרו כי אסור להסתכל אפילו באצבע קטנה של אישה . אמנם
לדעת רוב הפוסקים האיסור הוא דווקא כאשר מתכוון ליהנות מיופייה של האישה ולא
בראיה בעלמא. על כן, מעיקר הדין מותר לצפות בהצגת נשים המבוססת בעיקרה עלהעברת תכנים ולא על הבלטת גוף האישה. בפרט בימינו, שנשים מצויות בעבודה ובמקומות
אחרים, ממילא החשש שיבוא להיכשל מחמת ראייה זו אינו גדול".
הערת המחבר בתחתית הדף – "כך עולה מדברי הלבוש בקונטרס המנהגים, סימן לו, ועיינו
במה שכתב הריטב"א בסוף קידושין, והובאו דבריו בפתחי תשובה, אבן העזר, סימן כא,
סעיף קטן ג. גם הרב אהרן ליכטנשטיין הורה שבימינו אין איסור לראות נשים בהצגות
ובסרטים, ובלבד שאין הן משדרות מסרים מיניים" )עמ' 211(.
תשובה של הרב דוד סתיו )פורסם באתר "כיפה" י"ג אייר תשס"ה(
ז. איסור הצלת נוכרי בשבת אינו רלונטי:
שאלה: "איך אני יכול להיות אכזר כ"כ במקרה שאין חשש איבה, לדוגמא רק אני והוא )גוי(
נמצאים לבד והוא טובע וכדי להציל אותו אני צריך לחלל שבת ואם אני לא אציל אותו אין
חשש שמשהו ידע שהייתי שם וכו'-מה אני פשוט צריך להתעלם? מה ההסבר?"
תשובה: "ההלכות שלא חייבו להציל חיי גוי עסקו בגוי שהיה אדם מושחת בהנהגותיו
ומידותיו ולא דיברו על גויים השומרים על ערכים מתוקנים כמו בימינו. הרב קוק כותב
שהרעיון של דרכי שלום אינו משהו בדיעבד אלא ענין שעליו בנוי כל עולמינו היהודי שרוצה
להביא שלום לעולם ולכן גם אם תפגוש את הגוי לבד ראוי שתעשה כל מאמץ להצילו. )מתוך
אתר האינטרנט כיפה("
תמצית דברי הרב דוד סתיו בפני המכון הישראלי לדמוקרטיה )שכתוב מתוך הקלטה(
ReplyDeleteח. היתר גירות ללא קבלת מצוות:
1. "הכניסה לגיור בעמ"י מורכבת משני רכיבים. היא מורכבת מהכניסה לעם, היא מורכבת
מהכניסה לדת. הזהות הדתית והלאומית לעמ"י, הזהות הזאת במשך אלפי שנים הייתה
זהות מחוברת, לא הייתה הפרדה כזאת. אבל, אנחנו חיים מאתיים שנה שבה, שבתקופה
הזהות הדתית והזהות הלאומית היא לא בהכרח אותה זהות. ולכן, השאלה שעולה היום
היא מה המשמעות של להיכנס לעמ"י, להצטרף לגיור. יש אסכולה שאומרת הכל דתי, הכל
מתחיל בקבלת עול מצוות והקפה קלה כבחמורה, יש כאלה שמבקשים. אני אמרתי, יש
כאלה ובציבור הדתי יש לא מעטים, אולי רבים ואולי אפילו אפשר היה לסגור על הדבר הזה
שאפשר היה להנהל על איזושהי השקפה שפסיקה הלכתית של הרב עוזיאל, או דומה לרב
עוזיאל, שמקבלת בעקרון את ההצטרפות הלאומית, פלוס האמונה בא-ל אחד, פלוס עוד
כמה עקרונות בסיסיים שאפשר היה לסגור עליהם כקבלה לעמ"י."
2. "כיוון שני, אנחנו צריכים להביו שיש כאן איזשהו אתגר חברתי, רוחני, יהודי ממדרגה
ראשונה של החזרת בנים אובדים הביתה. כי זה לא הגיור הקלאסי של אלפיים שנה. אלה
זרע ישראל, הם אנשים שתולדתם יהודית, הם באים מרקע יהודי, ועוד כהנה וכהנה חזרת
בנים אחרי אלפיים שנות גלות, ועוד כהנה וכהנה סעיפים בו נסיבות מקלות אחרות. אני יודע
שגלשתי מזמני. ואם כך הדבר, אז צריך לבוא ולסרטט מפת עקרונות שהיא קבילה על
מרבית רבני הציונות הדתית, ועליה צריך לעמוד ואותה אי אפשר לרמות ואי אפשר לתחמן."
3. "במקרה הייתי לאחרונה, ואני, בזה אני מסיים, בשיח עם אחד מהרבנים החרדים דווקא,
הספרדיים. לא רב מאוד חשוב, אבל רב מעניין. שאומר לי, "תראה. עזוב ציונות, לא ציונות.
זה אינטרס שלנו. )אני שוב חוזר למפת האינטרסים שהזכרתי אותה בהתחלה(. זה אינטרס
שלנו היהדות הספרדית לפתור את בעיית הגיור. כי רוב אלה שסובלים מנישואי תערובת זה
ספרדים. כיוון שהמסורתיים הספרדים מעיירות הפיתוח, באשדוד ובמקומות אחרים, הם
פוגשים לא מעט נערות רוסיות ונוצר ביניהם קשר. זה אינטרס שלנו שהבעיה הזאת תיפטר.
אנחנו גם מבינים שאי אפשר לפתור אותה בדרך שבה אתם הציונים פתרתם, בלשונו. פתרתם אותו בזה שאמרתם שהם מקבלים תורה ומצוות כי רימיתם את עצמכם ורימיתם
את כולם". ואז אמרתי לו- "אז מה אתה מציע?" והוא מקריא לי טקסט, "אני מוכן", כמובן לא
מצטט אותו ולא את מקור הטקסט, "אם בן אדם יגיד אני מוכן להיות מסורתי אבל הוא
באמת מוכן להיות מסורתי- אני מקבל. כמו החבר, החבר מסורתי? בא לביכ"נ? עושה
קידוש בשבת?" נדמה לי שזה צריך להיות הכיוון של קבלת עול מצוות עקרונית.
Thank you for proving my point.
ReplyDeleteI see that "Anonymous" doesn't share my viewpoint -- but there simply are no words for the ridiculousness of this.
ReplyDeleteI thought the Shas-controlled radio station was Kol B'Rama.
ReplyDeleteBTW, I sometimes listen to Kol Chai. I suppose by your relatives' logic, that makes Kol Chai a chiloni station.
It might be. All the Chareidi radio stations sound the same to me.
ReplyDeleteOne of those "super religious" stations frequently airs "mekubalim" telling people their fortunes and selling brachot. It always astounds me that real rabanim have not stood up to condem it.
DeleteRational Jew, a few years ago, one of those mekubalim was Rabbi Natan Bokovza Z"L In this book, there is a confession from someone who used to criticize these 'radio rabbis', yet realized his mistake after Rav Natan passed away and the truth came out from many people to help his advice achieved.
ReplyDeleteGiven that, the Haredim do push this Haredi-centric worldview of 'anshei shlomenu'. A recent debate with the head of the new/first Haredi hesder yeshiva for Haredim had some Haredi askan demand that he stop using the word Haredi when referring to yeshiva since there can be no such entity without the bracha of the gedolim. There was also much derision that the students could not possibly be Haredim if they had not received the bracha of one of the gedolim to go study there.
'Who is a Haredi?'
This massive ego they are building themselves is one of the spiritual reasons they are being hit on the head these days. If they ever get to do some self-introspection, the gzerot will stop.
The real question is why does there need to be a chief rabbi at all? Can't religious people think for themselves? And who decided that the datti have gotten Judaism right? Afterall it was the secular Zionists that built Israel.
ReplyDeleteOdd argument for your relatives to make considering the chareidim insist on paskining for chilonim and involving themselves in chiloni lives when it comes to issues of Kiddushin and Geirus.
ReplyDeleteRob
Joe, Joe, Joe,
ReplyDeleteDoes the term "Mamlakhti" mean anything to you??
The first comment says everything which needs to be said.
But, I can't help pounding the point home, with another crucial element: Conflict of Interest.
Esser, I actually heard Rav Stav explicitly say that he would not budge one centimeter from Rav Ovadia's psaks on giur. Where did everyone get this idea that he supports reform?
ReplyDeleteJoe, if Ramba"m were still with us, do you think your relatives would consider him qualified or unqualified to be Chief Rabbi? I was just reading in Mishneh Torah, Hilchot Nesiat Kapayim (15:7), where he writes: "V'ein omrim la'adam rasha': hosef resha' vehimana' min hamitzvot" -- "We do not tell a wicked person: Increase your wickedness by failing to perform mitzvot"
ReplyDeleteEveryone (obviously excluding most commentors or those with selective tuning devices) who followed David Stav's public or private policy statements over the last several years understood him to be a big threat to Judaism.
ReplyDeleteThe NIF(,whose goals are...,) supported his campaign with millions of dollars(his opponents were outspent more than 1,000x)..hmm..for some odd reason
Many chareidim are very very inarticulate,but in their guts they understand,better than most, when someone/something is potential problem
Wow. This whole post just makes my head hurt in so many ways.
ReplyDelete